מתחילת דרכי בעולם היו העין והיד, והשריר הוירטואלי המחבר ביניהן, הכלים הבסיסיים ששימשו אותי בתקשורת עם המציאות ובעיבודה. בין אם בפחם, בדיו, בעיפרון או בצבע, הקו והכתם תמיד היו כלי הניתוח שלי להכרת האור והחומר.
כשהעין מתבוננת והיד רושמת, הנפש שקטה והמחשבה דוממת. במצב הזה נראים הדברים ביופיים העירום והשלם, חפים ממסננים של הגדרה ודעה.